החלום להיות פסיכולוג נולד אצלי ממש מזמן, בגיל ההתבגרות. ברור שלא באמת הבנתי אז איך זה עובד, אבל המחשבה שאוכל לעזור לאנשים בכך שאצור איתם קשר, אקשיב להם ואבין אותם – קסמה לי. היום, שנים רבות אחרי שהתחלתי את דרכי המקצועית, אני מבין מעט יותר כמה מורכב הקשר הטיפולי, אשר נע בין עומק, קרבה ומעורבות רגשית רבה – לבין התבוננות, ניתוח והעלאת שאלות. 

​

למדתי שקשר טיפולי המבוסס על אמון, בטחון ושיתוף יכול להוות מקור לסיפוק רב עבור המטופלים שלי, וגם עבורי. לנוכח קשיים ומצוקות שהם חלק מהקיום האנושי – ההקלה הרגשית שחווה מטופל היא עבורי הזדמנות לעשות טוב וליצור שינוי חיובי בעולם. 

​

ועוד דבר חשוב שלמדתי עם השנים הוא שהגילוי והלמידה לעולם אינם נגמרים. כל אדם הנמצא בטיפולי הוא עולם מלא של חוויות, רגשות, צרכים ורצונות. כל אלה מעוררים אצלי לא רק רצון להתקרב אלא גם סקרנות וצורך מתמשך להתעניין, ללמוד ולשכלל את הכלים המקצועיים שלי.